1. ראיה ישירה הינה ראיה אשר אינה דורשת מביהמ"ש תהליך מחשבתי בכדי להסיק את המתבקש מהצגת הראיה ואשר מוכיחה באופן ישיר את קיומה של העובדה השנויה במחלוקת. כך למשל - כאשר מבקשים להוכיח כי פלוני נפגש במועד מסוים עם אלמוני ומובא עד המעיד כי ראה את השניים נפגשים במועד הרלוונטי.
2. ראיה נסיבתית הינה ראיה אשר המתבקש מהצגתה אינו ברור על פני הדברים, דבר המחייב את ביהמ"ש להסיק את המתבקש מהגשת הראיה באמצעות תהליך של היקש הגיוני. היסק זה הינו מחויב מאחר שראיה נסיבתית אינה מצביעה באופן ישיר על קיומה של העובדה השנויה במחלוקת; כך למשל כאשר מבקשים להוכיח כי פלוני נפגש עם אלמוני במועד מסוים, אך בהעדר ראיות ישירות לקיום הפגישה, מובא עד המעיד כי במועד הרלוונטי ראה את פלוני יוצא ממקום מסוים ומיד לאחריו יצא אלמוני. יודגש כי ראיה נסיבתית , ככל ראיה אחרת, כפופה לכללי הפסילה במסגרת מבחן הקבילות.
3. כלל היסוד בכל הנוגע למשקלן של ראיות נסיבתיות הינו כי שרשרת של ראיות נסיבתיות יכולה להביא לכך שראיה נסיבתית אחת מחזקת את השניה, כך שאף שכל אחת בנפרד לא היה בה בכדי לשכנע את ביהמ"ש, הרי שמשקלן המצטבר יעשה כן. בענין ע"פ 497/92 נחום נ. מ.י דינים עליון, כרך מב, 488, נקבע :
"כאשר בוחנים את מכלול הראיות הנסיבתיות מפעיל בית המשפט, כאמור, את מבחני ההיגיון ונסיון החיים ... דרך הבחינה לובשת צורה של תהליך מחשבתי שיטתי, אשר באמצעותו נבדקת כל ראיה בפני עצמה כדי להגיע להערכת מצב מסכמת: במסגרתה נקבעים הממצאים ונבדק כל פירוש אפשרי העולה מכל ממצא לחוד, לבסוף, מכולם במקובץ."
בענין ע"פ ז'אפר נ. מ.י פ"ד נב (5) 460, 467, הובאו ההלכות לענין משקלן המצטבר של ראיות נסיבתיות :
"הראיות הנסיבתיות עשויות להביא למסקנה מרשיעה בדרך השלילה של אפשרויות המתיישבות עם חפותו של נאשם ... כשמדובר בשרשרת ראיות נסיבתיות, "... המסקנה הסופית יכולה להתקבל מתוך צירופן של כמה ראיות נסיבתיות כאלה, שכל אחת מהן אינה מספקת בפני עצמה להרשעת הנאשם"."
עו"ד יניר הראל
